בית הבאר. ככה תמיד קראתי לו. בית שתכננתי למגירה הרבה לפני שהיה לו קליינט. הרבה לפני שמישהו הזמין אותו בכלל. בית שהקונספט המרכזי שלו זה שהוא חסר דלת כניסה אחת ראשית כמו בבית קונבנציונאלי, לבית הבאר יש 4 דלתות כניסה שוות ערך, גודל ונראות סביב פאטיו שבמרכזו תוכננה באר שהיא למעשה בריכת דגים או קקטוסים.
בית כזה לא כל אחד מחבק בחום, רובנו נלך בטבעיות אחר דלת פלדה צבועה בצבע כזה או אחר, דלת אחת שמגדירה בפירוש את אזור הכניסה לבית. גל וניר מקיבוץ שניר הגיעו אלי כי ידעו שאיתי יוכלו ממש להשתגע, כבר בפגישתנו הראשונה זיהיתי את האהבה שלהם לאומנות ואת היכולת שלהם למתוח את המקובל אל מעבר לגבולות ההגיון. תוך שניות עלתה לי התמונה של שרטוט בית הבאר ששכב במגירת הלפטופ שלי וידעתי שבעליו באו לדרוש לשלומו.
משם זו הייתה אהבה ממבט ראשון – גל וניר התאהבו בתכנון ופרט למספר התאמות הם היו מספיק אמיצים לבחור, לבנות ולגור בבית שאינו שגרתי. התכנון האדריכלי של המבנה והזיקה של בעלי הבית לעיצוב המרוקאי הוליכו את הקו העיצובי של הבית לדבר בעדינות בשפה הערבית המרוקאית. לשם כך גייסתי לעזרתי את אסתרי וענבל מפנטזיה מרוקאית שהלבישו את הבית בקווים שמתאימים לו ובשפה שמשלימה את התכנון האדריכלי" אומרת שמרית משען.
לפרוייקט נבחרו חלונות בלגיים ודלתות עם פרופיל בלגי של קליל בצבע כחול בסגנון, אשר איפשר גמישות עיצובית שהתאימה בדיוק לסגנון העיצובי של הבית.
הבית במקור תוכנן כשתי קומות קרקע + מרתף. במציאות נבנה הבית כקומה אחת של 190 מ"ר ובו חלל פתוח ענקי בגודלו ובגובהו לסלון, פינת אוכל מרכזית ומטבח פרט לכך יש עוד שלשה חדרי שינה, 2 חדרי רחצה וחדר מזווה וכביסה גדול.
